מכתב מחברה

שלום נועם יקר,

זה מכתב במקום ביקור, פחות טוב אבל גם הזדמנות לומר דברים שלרוב לא אומרים בשיחה פנים אל פנים.

אנחנו מכירים כבר ארבעים שנה, איך הזמן עובר. יש לי זיכרונות חיים וברורים מהרבה פגישות איתך, ממעונות האלף בגבעת רם, הדירה ברחוב אוסישקין מעל ליבוביץ, הדירה ברחוב אורוגוואי בקרית יובל, כמה דירות בתל אביב, כמה הפגנות ועצרות, הביקורים בארץ כשהייתם באמריקה, ועד הדירה הנוכחית ברמת אביב וגם מבילינסון. אני זוכרת ברור משפטים שאמרת על עבודה, לימודים, מרקסיזם, ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים, קיבוץ וגם על משפחה וילדים ואהבה.

כשפגשתי אותך לראשונה אמרתי בלבי, איזה אדם חביב וישר ונעים, כשמו כן הוא, רב קסם. ומאז לא שיניתי דעתי. אני תמיד מחכה בשמחה לפגוש אותך, להרחיב את אופקי הכלליים ובמיוחד האנושיים.

כל השנים זה היה כך, ובזמן האחרון במיוחד. לפגוש אותך בבילינסון ואחר כך בבית, בקרב משפחתך המופלאה, משפחת המקור והמשפחה שהקמתם, ממש אנשים מוארים, היתה חוויה אנושית מרוממת נפש שאין לי מלים לתאר את עוצמתה.

לכן אני משתמשת במלים של ע. הלל: " ואפשר שלא ראית את ענן האהבה שהלך לפניך, אנחנו ראינו אותו! חבל שלא אמרנו לך זאת קודם, ואולי אפשר שלא יכולנו לאמור. אנחנו אנשים פשוטים ומקמצים במחמאות. ענן של אהבה!"

מעטים זוכים לכך. אני מודה למי שלא יהיה שיש לי הזכות להיות חברה שלכם.

זהו להיום, עד הפגישה או המכתב הבאים.

חזק ואמץ, באהבה רבה,

נ.ל.