מכתב מאת נחמה נהב, גיסתו של נעם

היי נועם

זהו מכתב לא שיגרתי, אלה ימים בהחלט לא שיגרתים.

ובימים שכאלה כותבים מכתבים שלא כותבים בימים רגילים.

צר לי שזו ההזדמנות, אבל למרות זאת חשבתי לנצל אותה ולהגיד לך:

שעבורי אתה וסמדר מהווים סמל של זוגיות מופלאה.

מעטים הזוגות שהם חברים כה טובים גם אחרי כל כך הרבה שנות נישואים.

כמה שאתה אוהב אותה וכמה שהיא אוהבת אותך ניתן לראות בכל הזדמנות כשמביטים עליכם.

אני זוכרת את רוח הברכה שבירכת אותה ביום ההולדת שלה, כמה אהבה "נשפכה ממך", כמה הערכה וכמה כבוד שאתה רוכש כלפיה.

לקנא, פשוט לקנא בכם, שחוויתם אהבה גדולה שכזו, זה לא מובן ולא כל אחד זוכה לזה, אתם זכיתם – ובגדול.

ובכלל, נדמה לי שאתה יכול להיות גאה במה שיצרתם ביחד אתה וסמדר: בילדים הנפלאים שגידלתם, בבית שבניתם, ובהיסטוריה הפרטית שלכם שרקמתם ביחד.

אתה באישיותך, באופייך מצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים ולגרום להם לאהוב אותך, בצניעותך, ביושרך וביושרה שלך.

למרות דיעותך, שנלחמת עליהם, והיית והינך מוכן לשלם את המחיר, הצלחת לא ליצור לך "אוייבים" תמיד בנועם הליכות (השם שלך כל כך מתאים לך…נועם), תמיד מתוך כבוד לזולת.

אוהבת אותך מאד, (גם אם לא תמיד ידעתי להראות, להביע, להגיד זאת).

נחמה נהב