מכתב ממלחמת לבנון

יום ו׳ 11.6.82

אתמול התחילה עבורי המלחמה ע״י טעימת ארטילריה – הפגזות. מפחיד ונטמנים עמוק בזלדה אך אי-אפשר להישאר בה הרבה זמן ויוצאים עד ההפגזה הבאה. מאחה״צ היינו למעשה כבר בעורף וחדלנו מלחטוף הפגזות. טעמנו רק את ההפגזות-יציאות מצידנו לעבר הצפון. נראה כי כל ההבטחות של ממשלת ישראל לגבי צורת המלחמה הזו נופלות. עוברים את 40 הק״מ נכנסים ומסתבכים בבירות. כנ״ל לגבי הסורים. אמרו שלא ילחמו בהם אך כנראה לא עמדו בפיתוי להשמיד את סוללות הטילים. כל הדברים הללו לפי הרדיו. מכאן שלסורים לא היתה ברירה אלא להיכנס למלחמה עם הסורים. ולסורים אין בררה אלא גם להלחם. כאן אנו הולכים להסתבך קשות כנראה. זה מה שאנחנו אוכלים. פה כולם פחות או יותר חוגגים את הקונצנזוס הלאומי ומי פחות ומי יותר נכנסים לשגעון הגדלות: נכבוש את ביירות, דמשק וכו׳. אך נראה שמבחינה צבאית זה לא שגעון גדלות כי זה באמת מצליח. לפי החדשות נראה שלאמריקאים כלל לא איכפת ממה שקורה. האולטימטום על הפסקות אש לא מזיז כאן לאף אחד. במדהורת חדשות אחת נאמר שהאמריקאים מעונינים שתפסק כל מוערבות זרה בלבנון. כלומר ה״טיהור״ הישראלי של סורים ואש״ף מלבנון עומד בהתאם למטרות האמריקאיות. רק מעטים בניהם חוששים מהתגובה כלפי ארה״ב בעולם הערבי. כלומר ישראל יוצאת שוב מתואמת בצורה נפלאה עם אינטרסים של ארה״ב הוצאת הסורים ואש״ף תהיה הוכחה לחוזקם ומכה לכוחות הפרו-סובייטיים ושוב הפלסטינים אוכלים אותה מכל הכיוונים. סולידריות ערבית קטנה מאד, ארה״ב מעונינת בהשמדת אש״ף וישראל מבצעת.

סמדר ציפה מה נשמע. אני מלוכלך ומצונן אך ״הפסדתי״ את הקרבות הרציניים שהמסגרת שלי עברה. מקוה שבאמת תוסג מהר הפסקת אש. אך כבר מזמן דובר שהיא תוסד מחר.

ברדיו שמעתי שכל חברות התעופה יכבדו את המלחמה ויחזירו כסף למי שלא יכול היה לטוס בגללה. אני פסימי אך עדין מאמין שנספיק לסוע. אם כי ישראל מסתבכת בכיבוש נוסף של ½ מיליון לבנונים. ויש כאלה שעוד חושבים שזה אפשרי.

16:00

ב11:00 שמענו שתהיה הפסקת אש ב 12:00. שמחה גדולה אצלי, שמחה מאופקת אצל האחרים כיוון שהם מוכנים להמשיך  להילחם עם יש צורך. אני כבר מזמן מוכן להפסיק. כל הזמן אני לא יודע אם אני לא פחדן על כך שלא סירבתי מלכתחילה וכרגיל יש לי טוב תרוץ, הנסיעה שלנו חשובה יותר. ואולי זה לא תרוץ וזה באמת נכון. אנחנו זקוקים לחופש הזה ויהי מה, אני עדין מקוה שנגיע אליו כמו שמתוכנן אך נראה לי כי אנחנו נשאר כאן עוד הרבה זמן. ממש לא ברור לי איך הם רוצים להחזיק בכל הכיבושים הללו.

הרדיו המטומטם כל הזמן מדגיש כי הפסקת האש היא רק עם הסורים, וזה נוגע לנו.

נחזור לעניננו אולי ישחררו מוקדם מי שיש לו סיבות מיוחדות וכרטיס קנוי זו תהיה סיבה מספקת. אני מציע שבנתיים לא תגיעי בהם. יש זמן. מה קורה בקמפוס? שס״י מצליחים לעשות משהו? אם תוכלי תשלחי לי צילום של המודעה.

איך את מסתדרת? כמו בימים של רחובות שבוע לבד?

שלחתי לך גלויה בצהרים, נראה מתי תגיע. בנתיים שומעים שהפסקת האש כבר מתערערת ולא ברור עם הלילה יהיה שקט.

12.6.82

אתמול חזרנו לישון נורמלי – בשקי שנה מחוץ לרכב ואני גם על האלונקה של החובש. הפסקת האש נתיצבה לבסוף. התגובות הפוליטיות היו ממש מגוחכות. כל אחד ניתלה באילן שלו וילנר בברה״מ ושל״י בארה״ב, כל אחד אנכרוניסטי בכיונו הוא לגבי מי הביא להפסקת האש. וילנר חושב שהוא בתקופת מלחמת ספרד וחושב שדעת הקהל הבינ״ל מזיזה לבגין או לשרון – שטויות לדעתי. ושל״י עדין נדבקים באולטימטום אמריקאי שלא ברור מאיפה הוציאו אותו. לדעתי נסתבר מעל לכל ספק שאפילו במסגרת פקס אמריקנה אין הרבה מקום לאש״ף והאמריקאים בכלל לא איכפת להם שהוא יחטוף כמה שיותר. האמריקאים בכלל כנראה נהנו מהמכה שתומכי ברה״מ אש״ף וסוריה חוטפים ולא היה להם שום אינטרס באוליטימטום אלא אם הגיעו מברה״מ סימני עצבנו לגבי המשך הכוונות של ישראל מצפון לבירות וממזרח לגבות סוריה-לבנון. אולי במקרה כזה ברה״מ היתה מתערבת. מענין מה קורה בגדה – לפי הרדיו כלום. כך אנחנו נכנסים לשבוע השני ואני מקוה שהוא יהיה שקט אך נדמה לי שנהפוך כאן במהירות לחיל מצב, חיל כיבוש. אני קצת נשרפתי בפנים ואני גם גם מצונן, נזלת כזאת לא היתה לי כל השנה ודווקא עכשיו כשהאף שרוף יש לי נזלת וניגוב האף כואב, אך שזו תהיה הצרה היחידה. אתמול הביאו חבילות מתנות מהעורף. ממש היה בושה איך כולם התנפלו על כל החבילות האלה, זה כנראה חלק מההווי המלחמתי לקבל חבילות ואף אחד לא מוותר על זה.

שעה 19:00 12.6.82

הבוקר היה שקט וממש ישבנו והשתזפנו מרוב שעמום אך זה לא יכול להיות כך הרי זו מלחמה. בבוקר נמסר ששניים עלו על מוקשים מפצצות מיצרר ישראליות. הזהירו את כולנו לבדוק ולהסתכל איפה הולכים, אך תמיד יש חכמים. 2 נהגים מצאו מוקש כזה והתחילו לידות בו אבנים ובו בזמן אחד מהם עלה על מוקר ושני מקרית יובל נפצע מרסיסים. הוא נפצע קל אך זה שעה על המוקש נפצע קשה. – נדמה לי שהלכה לו כף רגל. זו הפעם ה-2 שאני נתקל בפצועים בפעם הראשונה שכפינו למקום בו הייתי ורק הסתכלתי ולא היה לי לשמחתי מה לעשות. כאן היה עלי לפנות ולחבוש וזה בהחלט היה מחזה מזעזע של רגל הרוסה משטות של שחצנות ישראלית. מעשינו מתחילים להתנקם בנו. הלילה מתקרב והוא מפחיד כי יש כל הזמן סיפורים על פלסטינים שנמצאים בשטח ועלולים לתקוף אותנו. וזה make sence מאד שדברים כאלה צריכים לקרות. אומרים שבמקום שהיינו אתמול בלילה היתה באמת התקפה הבוקר.

היום ראיתי קצת עיתונים מיום ה11'. היום גם שריד מפ״ם ו״שלום עכשיו״ לפי הרדיון הוציאו איזה ניסוח אופוזיציוני נגד המשך המלחמה. ראיתי מודעה מטומטמת ומאמר עוד יותר מטומטם נגד חד״ש בטענה שהם מלכדים את הארץ תחת בגין – שטות. בעיתונות וגם לפי הרדיו היום יש פעולות מחאה בגדה.

המלחמה בביירות היא כנראה אחד הדברים המכוערים ביותר שישראל עושה ובטח ידובר בזה עוד הרבה. העיתונות (הארץ) מתחילה להסביר שיש לשרון מטרות נוספות כמו התחברות עם הנוצרים בצפון ולשם כך כנראה יהרגו עוד הרבה ופלסטינים וישראלים ולא יושג כלום.

כל הסיפור הזה מעורר בי יותר ויותר גועל נפש מכיוון שהם צודקים. פה יש מעט מאד אנשים שמבינים מה קורה במיוחד שאין הרבה יותר אינפו׳ מאשר מהרדיו. למעטים יש ספקות באשר ליכולתנו לשלוט ב״גדה״ נוספת אך הרב לא רואים בכך אפשרות סבירה כולל ביירות ומה שצריך בסוריה – משוגעים. הויכוחים שלי הם בעיקר במסגרת קריאות ביניים והערות לשטויות שנשמעות. אנחנו נערכים לחניון לילה במטע זיתים וכמובן אף אחד לא מתחשב יותר מדי בשנים שהושקעו בגידול העצים הללו. הדחפורים נוסעים בלי לעשות חשבון – בושה.

אתמול היה אמור להיות יום חמים. היינו אמורים להגיע לאגם ואולי גם להגיע לרחצה מלאה שעוד לא היתה לנו אף פעם אך לא הגענו לזה. אנחנו ליד האגם אך עדין לא ניתן לנו להתרחץ בו. כמו שלשום שוב צרות. אנשים עולים על אותם מוקשים ושוב הייתי צריך לטפל בפצועים של שטויות. מצחיק ביותר ליד אחד האלונקות עמד בחור בשם קמינר שאין לי מושג מיהו. היה גם ילד לבנוני שנפצע מאותו דבר ומצבו היה חמור. אני מתאר שבטח נפצעו מפצצות אלה הרבה אנשים עוד לפני שהגענו.

הפסקת האש עוד תלויה על בלימה והאש בבירות יכולה למשך ולהפוך שוב למלחמה. ממש מזעזע לשמוע את קצה הקרחון של ההרס שנגרם לפי הרדיון 600 אלף אנשים חסרי קורת גג. אפילו אם זה מספר מוגזם זה איום.